לפני 6 חודשים "לא יקרה בחיים": אילה בת 16, נוער בסיכון חרדי, שנתיים בלי חינוך - נתיבות חוסמת סיוע ומפקיר נושא: "לא יקרה בחיים": אילה בת 16, נוער בסיכון חרדי, שנתיים בלי חינוך - נתיבות חוסמת סיוע ומפקירה אותי
לכבוד: צוות "הצינור".
שלום רב,
שמי אילה, אני בת 16, והסיפור שלי הוא סיפור על קריסה מערכתית ועל אטימות לב שעלולה להרוס את עתידי.
מאז שיצאתי מהבית החרדי, אני מוגדרת כנוער בסיכון. במשך שנתיים אני נמצאת בלי מסגרת חינוכית, בלי טיפול מתאים, ותלויה לחלוטין ברצון הטוב (או הרע) של פקידים ופוליטיקאים שאין להם מושג מי אני ומהם צרכיי.
הליבה הדרמטית של המקרה:
למרות שעברתי לגור אצל סבתי במודיעין עילית (קריית ספר), הרישום הרשמי שלי, כקטינה, הוא עדיין בנתיבות, עיר מגורי הוריי. זה אומר שחוקית, עיריית נתיבות היא האחראית הבלעדית על מתן שירותי רווחה וחינוך עבורי.
במשך כחצי שנה, מאז 1.7.2025, אנו מנהלים מלחמת התשה מול עיריית נתיבות והגורמים הרלוונטיים, במטרה בסיסית אחת: שיועבר תקציב השמה מינימלי שיאפשר לי לקבל סיוע חינוכי וטיפולי במקום מגוריי הנוכחי במודיעין עילית.
החסימה המכוונת והמזעזעת:
בכל פעם שהעניין מגיע לנקודת ההכרעה – העברת הכסף בפועל – הוא נתקע עם משפטים כמו: "לא יקרה בחיים" ו**"למה נראה לכם שהעירייה תעביר כסף?"**.
לצערי, מקור החסימה והסחבת, כפי שעולה מהתנהלות השטח, הוא לשכת ראש העיר של נתיבות, יחיאל זוהר. במקום לדאוג לרווחתה של נערה חסרת ישע החייבת סיוע מיידי, קיבלנו מלשכתו יחס מזלזל, מאיים ועל גבול העברייני, המותיר אותי פשוט להיזרק ברחוב מבחינת הרשויות.
המשמעות בפועל:
אני בת 16. אני בסיכון ממשי. אני נופלת בין הכיסאות של שתי רשויות שונות, כשבפועל, עירייה אחת מפקירה במכוון את חובתה החוקית כלפיי. שנתיים אבודות הן גזר דין לכל החיים עבור נערה במצבי. אני לא צריכה להתחנן לזכות החוקית שלי לחינוך ולרשת ביטחון.
אני מבקשת את עזרתכם להציף את הסיפור הבלתי נתפס הזה. רק חשיפה תקשורתית חזקה תוכל לגרום לראש העיר בנתיבות להתעשת ולעמוד בחובתו על פי חוק. החינוך והעתיד שלי נמצאים כרגע בכספת כספים של עירייה שלא מוכנה לפתוח אותה.
אשמח לפרט ולהעביר את כל ההתכתבויות והראיות המאשרות את טענותיי.
בכבוד רב ובתקווה גדולה אמיתית למצוא פתרון שיעזור לי להתקדם בחיים, לפני שאני באמת מגיעה לייאוש.
תעזרו לי לא להוריד ידיים.
אילה
כל התלונות על הצינור