לפני 4 חודשים בעיה בשליחות לכבוד צוות תוכנית טלייזה הצינור,
שמי דניאלה בוחניק, אם לשלושה ילדים, עובדת בתחום חינוך לגיל הרך כבר כ-16 שנים. אני מנהלת גן פרטי, בנוסף אני מדריכת הורים ויועצת גמילה. אני פונה אליכם כדי לשתף סיפור אישי שעבר עלי, מתוך רצון לעלות מודעות ולהעביר מסר חשוב לכל מי שעובד במקצועות החינוך לגיל הרך.
בעבודתי חוויתי רצח אופי – הוצאו עלי דיבורים שאינם נכונים, פגעו בי מקצועית, רגשית ונפשית. מה שעבר עלי היה חוויה קשה, שרק גרמה לי להבין עד כמה המילים שלנו יכולות לפגוע ולפעמים אפילו להרוג.
אני רוצה להדגיש שמקצועות כמו חינוך לגיל הרך הם לא רק עבודה – הם שליחות אמיתית. המטפלות, הסייעות ואנשי המקצוע בתחום מגיעים ממקום של מסירות ואמונה, והם עושים את עבודתם עם לב ונשמה, לא רק בגלל כסף טוב. אסור במקלדת, ברשת או בכל מקום אחר לדבר, להכפיש או להשמיץ אדם – כי לכל אחד יש נשמה, ערכים ומשפחה. גם ברגעים הקשים, כשהיו מי שניסו לפגוע בי או לשגע אותי, המשכתי ללכת עם האמת שלי וללחוץ על צדק.
אני משתפת את הסיפור שלי כדי להאיר את החשיבות של מקומות עבודה תומכים, של שיח נכון ומכבד, ושל ההבנה שמילים יכולות לפגוע באמת. אני מאמינה שהסיפור שלי יכול לעורר מודעות ולעזור לאחרים להתמודד עם מצבים דומים במקצועות החינוך לגיל הרך.
תודה רבה על ההקשבה והאפשרות לחלוק את מה שעבר עלי.
*רקע אישי והשתלשלות* *האירועים*
מאת: דניאלה בוחניק
תאריך: 21.10.2025
מקום עבודה: מעון נתיב העשרה, פעוטות אלון
תיאור אישי ורקע מקצועי:
שמי דניאלה בוחניק, אם לשלושה, מתגוררת במושב מבקיעים. בעלת ניסיון חינוכי ומקצועי של למעלה מ-16 שנה, כולל ניסיון בניהול גן. אני בעלת תעודת גננת לגיל הרך ומדריכת הורים, פועלת מתוך מסירות ואהבה לילדים ולמשפחותיהם.
לפני כשנתיים עבדתי במעון נתיב העשרה. בעקבות אירועי ה-7.10.2025, בהם תושבי המושב איבדו 22 מחבריהם, גם אני, כתושבת העוטף, התמודדת עם האירועים ופוניתי מביתי. נאלצתי לשבת בבית ללא הכנסה, והשתתפתי בתוכנית חוסן בשם "חוזרים למסלול", שמטרתה לשקם את תושבי העוטף ולחזור למעגל העבודה.
ביחס עם המטפלת שלי בתוכנית, הגעתי להחלטה שאני רוצה לחזור למעון נתיב העשרה כדי לתרום לקהילה ולתמוך בשיקום, לפחות מבחינה חינוכית לגיל הרך, מתוך תחושת שליחות. פניתי למנהלת שירלי מצויינים בבקשה למשרה כסייעת במעון. מאחר שלא הייתה מובילה זמינה, המנהלת ביקשה ממני להוביל את הגן. הסכמתי לכך מתוך רצון אמיתי לסייע ולהקים את הגן בצורה הטובה ביותר.
תרומה מקצועית במסגרת הגן – סיוע בגמילה מחיתולים:
במהלך עבודתי כגננת לגיל הרך, אחת האימהות פנתה אלי בבקשה לעזרה וייעוץ לגבי גמילה מחיתולים בבית. היא החלה את תהליך הגמילה אך חיפשה תמיכה מקצועית להמשך ההתקדמות. סיפקתי לה הנחיות וכלים מעשיים להתקדמות הגמילה בבית, כולל טיפים להתמודדות עם התנגדויות הילד, חיזוקים חיוביים ואסטרטגיות לתרגול עצמאי.
לאחר חג הסוכות, ציינה האם שהילד מתקדם בתהליך הגמילה וביקשה ממני לסייע לה במסגרת הגן. במסגרת הגן, העליתי את נושא הגמילה במפגש חינוכי פתוח ומכבד:
הצגתי בובה, נתתי לה שם והנפשתי אותה.
הצגתי בפני הילדים את אברי הבובה – ראש, ידיים, רגליים ובטן – והסברתי שהבובה "כבר גדולה" ועוברת מטיטול לתחתון.
לבשתי את הבובה בתחתונים והצגתי את הסיר של הילד, בו הוא מתרגל את הגמילה.
לאחר מכן הצגתי את תחתוני הילד עצמו, והסברתי לו שהוא גדול, שומר על עצמו ועל ניקיון גופו, ושאני כאן כדי לעזור אם הוא מרגיש צורך להשתמש בסיר.
שאלתי את יתר הילדים בגן אם יש להם תחתונים, והם ענו לי תוך שיח פתוח ומכבד.
במהלך המפגש, שרנו יחד את השיר "קיבלתי תחתונים" מתוך הקלטת של חני נחמיאס, המעודד גמילה מחיתולים.
הצגתי את הסיפור "סיר הסירים", שגם הוא ספר המעודד גמילה מחיתולים ומדבר על תהליך הגמילה באופן פתוח ומכבד.
כל הפעילות התבצעה בצורה חינוכית ומכבדת, תוך שמירה על פרטיות הילד והרגשת הביטחון שלו. במהלך היום, הילד שיתף פעולה וביקש עזרה בעשיית צרכיו. נרשמה התקדמות משמעותית בתהליך הגמילה, וזו גם דווחה על ידי האם.
בנוסף, העברתי הודעה להורים על המפגש ודיווחתי להם על נושא הגמילה מחיתולים, ושלחתי להם את השירים מתוך הקלטת של חני נחמיאס, כדי לאפשר המשכיות ותמיכה גם בבית.
השתלשלות האירועים במעון:
הגעתי למעון מתוך רצון אמיתי לתרום מניסיוני ומלבי החינוכי, להביא את הלב והאהבה שלי לעבודה עם הילדים ולסייע להם לגדול בסביבה בטוחה ותומכת. מאז הגעתי, פעלתי תמיד מתוך כוונה חיובית ומקצועית, תוך שמירה על רווחת הילדים, פרטיותם ותחושת הביטחון שלהם.
במהלך עבודתי, אירעו מספר מקרים בהם פעלתי בהתאם להנחיות החינוכיות הרגילות. עם זאת, האירועים הוצגו בפני ההורים ובצוות בצורה מטעה ולא מדויקת, מה שגרם לי נזק אישי ומקצועי משמעותי.
במקרה זה, הרקע האישי שלי – הרצון להביא חום, מקצועיות והבנה – לא זכה להכרה. למרות שהפעלתי שיקול דעת נכון ומקצועי, המצב הוצג כמשהו פוגעני, מה שהוביל לפגיעה בשמי הטוב, בפרנסתי ובבריאותי הנפשית.
לסיום, ביום האחרון שלי בגן, דאגתי להיפרד מהילדים בצורה מכבדת, כולל חגיגת יום הולדת לילדה אחת והכנה להפרדה רגישה מהילדים, מתוך כבוד לא רק לילדים אלא גם לעבודה ולסביבה החינוכית שיצרתי יחד עם הצוות.
בברכה,
דניאלה בוחניק
טלפון: [הוסתר]
אימייל: [הוסתר]
כל התלונות על הצינור 
